היום לפני 6 שנים התחיל הסיפור.
פתאום הפכתי לאמא, נכון זה היה אחרי 42 שבועות ועוד כמה ימים, אבל בואו לא נהיה קטנוניים. פתאום מזוג הפכנו למשפחה, פתאום הפכנו להורים.
מצד אחד מוזר לי לראות את עצמי כאמא ומצד שני אני פולניה. אני דואגת שלא יהיה קר, שלא יחסר, שלא יהיו רעבים ושלא ושלא ושלא....
זה פשוט מטורף איך יצור קטן שנולד זה הרגע גורם לך לאהוב אותו ברמות שאי אפשר לתאר במילים. ומה שיותר מטורף הוא זה שאתה כל כך שומר עליו כי היצור הקטן הזה הפך להיות עולמך. הכל הופך להיות שולי הכל הופך להיות קטן.
זה לא שהאישיות שלי נעלמה וזה לא שאין יותר אני. האני נשאר אותו הדבר פשוט מצתרף אליו דבר שלא פחות חשוב.
בכל מקרה לפני 6 שנים נולדת, מיה, והפכת אותי להיות אמא.
הפכת אותי ללמוד דברים שלא ידעתי על עצמי ונתת לי את האפשרות לגדול. מצד שני את נותנת לי את האפשרות להיות שוב ילדה ולראות ולהנות מהכל מחדש.
והיום זה היום שלך. את גדולה כבר ועוד רגע כבר תהיי עצמאית לגמרי. וזה בסדר זה חלק מהגדילה, אני רק מקווה שאני אוכל להמשיך לגדול איתך ואדע לשחרר אותך. סביר להניח שלי יהיה קשה יותר ללמוד לגדול אבל רק תזכרי שהכל מרוב אהבה...
תודה שנתת לי את ההזדמנות לכל זה ועוד מי יתן והעולם יחייך אליך ואת אליו.
אמא