.jpg)
נכון, הכל פורח ומריח ריח של פריחה ונכון זה אופטימי וגורם למצב רוח אופורי, אבל כנאה האביב הזה משרה עלי הפעם, אולי אפילו הראשונה, מן מצב רוח מעצבן כזה. תחושה כזו שמרגיש לך בבטן שאתה צריך לקחת נשימה ארוכה כי הולך להיות לך לא קל בתקופה הקרובה.
כן, שוב אנחנו עומדים לפני שיפוץ, רק הפעם אני מקווה שזה יצליח.
ושוב סבתא שלי עומדת על ערש דוואי והינה שוב היא קמה לתחייה ומצליחה לרמות את המוות בעוד כמה ימים, שבועות או חודשים, מי יודע?!
ושוב טום מבשל שיעול שיחמיר לחום ויוביל לקוצר נשימה ואינהלציות אינסופיות, ואולי לא והוא יצליח להתגבר.
ושוב מיה עם מצב רוח לוחמני, מתחצפת ומנסה את הגבולות ואולי מתיזהו היא תתאשת.
ושוב יונתן מתמהמה בדברים, אבל אולי הפעם הוא יצליח להשיג את מה שהוא רוצה ושוב מבלי לנקוף אצבע או רק ע"י מצמוץ (יש לו מן מזל כזה).
ושוב אני מתלוננת ומנסה להעביר את היום בהכנת עוד ארוחה, מקלחות סידור הבית ולנסות להכין אותו שוב לשיפוץ.
ושוב ושוב ושוב.....
ומה שמצחיק מכל זה (כי לרגע זה היה ממש מדכא ואפילו רק לקרוא את השורות האלה) הוא שהאופטימיות של האביב הזה למרות הכל נדבקת בך ואתה אומר לעצמך "לא נורא, עוד קצת וזה יעבור".
אופטימיות אביבית חסרת כל בסיס אבל כנראה זה מן משהו באוויר שגורם לך להיות אופטימי וגורם לך לשנס מותניים ולומר הנה עוד רגע הכל ישב במקומו.
ובסה"כ מה רציתי?
לשבת רגע, לחשוב בשקט ואולי אפילו להצליח ליצור את הבית שבאמת אנחנו רוצים במקום שאנחנו קוראים לו בית?
אולי אני מעוצבנת מהשוב הזה כי בעצם בדרך כלל אני באביב כמו הציפורים, הצמחים וכל השאר הייתי אופטימית עסוקה ומלאה באנרגיה. ואולי כי בעצם יש לי את הרגע הזה לחשוב ולהבין שהכל בעצם לא כזה נקי מבריק ומדהים באביב?
אורית תמיד תוהה מתי יגיע הרגע שימאס לי להיות עקרת בית, זה הרגע?
אני לא חושבת כי בסה"כ אני מרגישה בסדר עם זה שאני לא אשת קריירה זוהרת או משהו בסיגנון. אבל כן אני מחפשת את הרגע שאני אוכל להזיז משהו כדי שאני אוכל ואפילו לרגע להתרווח ולומר וואו ואז שוב לעמוד בנקודה שאני אנסה לחפש משהו חדש לעשות.
טיפשי? כנראה זו המהות של החיים. ליצור לעשות לשנות רק שבזמן האחרון נתקלתי במכשולים בכל התחומים. אולי זה העיניין ומפה זה נובע?
אז אני אזיז את המכשולים ואני אפתור את הדברים.
מי שמכיר אותי טוב יודע שזה בעצם מה שאני עושה כל הזמן מזיזה מכשולים ומשיגה את מה שאני רוצה ושוב מחפשת מה לעשות ושוב נתקלת במכשול ושוב מזיזה ושוב ושוב ושוב
מצחיק אולי אבא שלי צדק שאני דון קישוט
