הבת הגדולה שלי ביקשה סליחות בבית הספר, כל אחד קיבל לב (מקרטון) שעליו הוא כתב סליחה.
מיה סיפרה לי שהיא כתבה 3 פעמים סליחה.
שאלתי למה 3?
התשובה היתה שהיא מבקשת סליחה מאבא, אמא וטום (אחיה), מיה שאלה אותי אם אני מבקשת סליחה.
התשובה שלי היתה שאני מבקשת סליחה מיד כשאני טועה או פוגעת במישהו. ולפעמים לוקח לי כמה ימים לבקש סליחה וזה כי לוקח לי זמן להבין שעשיתי משהו פוגע או לא נכון.
היום היא כבר יודעת שאנחנו (אני ויונתן בעלי) לא מאמינים באלוהים אבל אני לא יודעת אם היא מבינה ובכל תשרי אני חושבת שהיא תוהה למה. התההיה הזו שלה עולה בגלל בית הספר שמלמד את חגי תשרי, היא לא נמצאת בבית ספר דתי אבל זה כנראה חלק מלימוד המסורת. כל נושא מה מחנכים וכד' ואיך זה יושב אצלי זה נושא בפני עצמו שאני בוחרת שלא להכנס אליו כרגע.
אני לא זוכרת איך אני הייתי כילדה ומה אני שאלתי את ההורים שלי. אבל אני זוכרת שבגיל מאוחר יותר הלכתי לשמוע את כל נדרי בבית כנסת כי רציתי לדעת במה מדובר. אני מניחה שההורים שלי התמודדו כמוני או אפילו יותר בגלל שהם נוצרים. אבל כל נושא הדת היה אצלנו רפוי במשפחה.
אני חושבת שאני אנהג כמוהם, ואתן למיה לחקור לבדה את הדברים ונראה עם הזמן...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה