בין העבודה בחנות (שמשלמים לי עליה, נגיד) לבין העבודה בבית (שלא כל כך משלמים) לפעמים אנחנו מוצאים לפעמים את הרגעים הקטנים שבהם אנחנו לרגע חופשיים ממטלות, חובות, חוגים, חברים וכו' ואז אנחנו אפילו לחצי שעה מבלים בשקט.
אז ביום שלישי בשבוע שעבר הגן "הנהדר" של טום החליט לצאת לטיול בגן החיות. לי וליונתן הייתה תחושת בטן לא טובה לגבי היכולת של הגננות (שבא לי להרוג אותן כל יום פעמיים אם לא יותר) לשמור על הילדים בטיול כזה שכולל הסעות ועוד אז החלתנו להשאיר אותו בבית איתי. למען האמת היה כיף, לרוב יוצא שאני נשארת עם הילדים בבית בגלל שאחד מהם חולה ואז זה לא כל כך כיף. אבל הפעם היה לי בוקר שלם של כיף עם טום.
טום במרפסת משחק בתוך גיגית מים. יוני 2010
וביום חמישי היתה לנו גם שעה פנויה שלא צריך להכין שעורי בית, לבשל או כל מיני דברים מעצבנים ויצאנו לשעה בגינה הכי מעפנה בירושלים, אבל בכל זאת נהנינו. לקחנו כדורים ומים והלכנו לשחק, כמובן שהכדורים נשארו כמעט מבלי לזוז...
טום ומיה ב"אוטו". יוני 2010
מיה. יוני 2010
כמובן שאחרי הפוגות כאלה חוזרים לשגרה אבל היא פתאום הופכת לקלה יותר.
מוזר לפעמים אני עדיין לא קולטת שהפכתי להיות אמא ועוד לשניים ויותר גרוע זה שפתאום שמתי לב שהם כבר ממש גדולים. מיה בגיל ההתבגרות הקטן, בלעע, וטום עוד לא סיים את ה-triable tow, עוד בלעע גדול. אבל בקרוב אני מניחה שההנאה תהיה יותר גדולה כי השתחררנו מהחיתולים, כמעט (רק בלילות ובנסיעות ממש ארוכות), וטום קצת יותר קל להתמודדות של כולנו, בעיקר למיה.
אבל כשאני רואה את החברים מסביבנו שרק מתחילים אני לא כל כך מקנא, אולי רק לריח שיוצא מהקטנטנים כשהם יונקים, אולי בעצם לא...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה