הגדרה עצמית

צילום: יונתן שטיינברג 

פעם כתבתי על עצמי בפרופיל שאני קצת יפנית והרבה ישראלית. החלטתי לפני כמה זמן להוריד את הפרופיל העצמי שלי עד שאני אהיה שלמה. עבר מאז המון זמן. האמת, אני לא יודעת אם אני יכולה להגדיר את עצמי ככה בכמה מילים... 
כשאני חושבת מה לכתוב אני תוהה, והרי זה אמור להיות לכל אחד שבאמת מתעניין בי ורוצה לדעת מי אני. 
אז השאלה הראשונה שעולה היא למה אני נראית ככה ולמה אני יודעת לכתוב עברית ולדבר עברית בצורה כל כך ישראלית/צברית. אז צריך להסביר את הנקודה הזו. 
אח"כ השאלה שעולה היא למה אני פה ומה אני עושה ועוד ועוד ועוד. 
אז החלטתי לכתוב פוסט בו אולי אני אבהיר לעצמי מי אני. 

נולדתי בארץ אחרי שאבא שלי הגיע לכאן ללמוד אשורית?! (מי לומד את זה?!) אמא שלי ואחי הגיעו בעקבותיו והם נשארו, אני מניחה שמתוך זה שהם אהבו את מה שקורה פה. אני נולדתי שנתיים אחרי, קצת אחרי מלחמת יום כיפור, כן הבייבי בום כנראה השפיע גם עליהם... 
גדלתי ולמדתי בבית ספר ישראלים, כמו כולם. 
למדתי באוניברסיטה להיות אחות, כן אני אחות עם תואר. 
עבדתי קצת בתור אחות ואח"כ קצת בסוכנות ידיעות AP. אין סופי 
ילדתי שני ילדים והיום אני אמא שמשרה מלאה. ביום אני עושה שטויות ומהצהריים אני אמא לשעורי בית, חוגים, חברים (מונית בעיקר ממקום למקום). בערב אני מנסה להיות רעיה ליונתן.... 

אז ה-10 שורות למעלה נותנות את ההגדרה שלי? לא! 
אז אולי הדעות שלי יגדירו? ננסה 

גדלתי בשנים להיות פטריוטית, אני חושבת שאבא שלי יתעלף מזה אבל כן. 
למדתי בתיכון רנה-קסין ושם זה חינוך פטריוטי לצבא והכי קרבי שיש וכמובן שטוב למות בעד ארצנו. טקסי זיכרון ארוכים הזדהות עם העם היהודי שקמו וקמים להורגו ועוד ועוד. אפילו הייתי אמורה לנסוע למשלחת של פולין, אז למדתי במשך חצי שנה במרכז של יד ושם ביחד עם הקבוצה של בית הספר שלי שנבחרו או התנדבו (כבר לא זוכרת) למסע בפולין. בסוף לא נסענו כי היה משהו עם השכבה מעלינו שנסעה ובית הספר לא הוציא בשכבה שלנו את הילדים לפולין. 
כשכולם קבלו צו גיוס גם אני רציתי להתנדב, הלכתי ללשכת גיוס והוסבר לי שאין לי מה לחפש שם כי אני לא אזרחית הארץ. אני זוכרת שהתקיים שיח מסוים עם ההורים שלי בנושא אבל הם לא היו מוכנים לשנות את אזרחותם כדי שאני אוכל להתגייס. בדיעבד צודקים. 
אני מקשיבה לרדיו רואה טלוויזיה קוראת עיתונים ואני בעצם מבינה שאני ואחרים כמוני (כולל הילדים שלי) בעצם לא רצויים פה.
אז אני כבר לא פטריוטית ולא כל כך אוהבת את המדינה כמו פעם ובטח לא חושבת שטוב למות בעד ארצנו. 
יש לי עוד כמה דעות כמובן על מה שקורה פה שמשפיע עלי ועל הילדים שלי והרוב לא כל כך מוצא חן בעיניי, אבל אני מודה אני לא עושה הרבה נגד זה. 
וכן, לאלה שחושבים שאם כך אין לי מה לעשות פה, זו תשובה מעצבנת כי אולי בעצם אין לכם מה לעשות פה? למה הזכות שלכם מעל הזכות שלי? 
ולאלה החברים שלי שלא ישאלו כזו שאלה, כן יש כאלה ששואלים ואפילו אומרים בלי שום בעיה שבעצם אין לי מה לעשות פה. 


אז הפסקה הקודמת מגדירה אותי יותר טוב? לא! 
כי הדעות שלי הן רק צד קטן ממני. 

אז החלטתי שאני מסרבת להגדיר את עצמי כי שום שורה כתובה לא יכולה להגדיר אותי, ההגדרה שלי היא דבר נזיל לפי מה שאני עושה באותו רגע ומה שקורה סביבי באותו הרגע מבחינת מיקרו ומאקרו.

אני חושבת שבעצם כל אחד שיתבקש לכתוב מי הוא, הוא לרגע יחשוב...לא? 

אז רק לאלה שמתעקשים,
בזמן האחרון אני אוהבת להגדיר את עצמי כסיוט הציוני/יהודי שלכם.
אני הגויה, ילדה לעובדים זרים, שעזבו את הארץ, שגרמה להתבוללות ונתקעת לכמה וכמה אנשים בגרון (בעיקר לאלי ישי)
מנסה בשקט (למי שמכיר אותי לא כל כך בשקט) לשנות את ההגדרה הזו שלי כדי שלילדים הגויים שלי יהיה פה גם מקום, כדי שהם ירגישו שווים ושווי זכויות כמו אלה לידם. 

פסח?!

לקראת חג הפסח תמיד קורים דברים מסביב. 

שיפוצים של דירות, ניחוח אקונומיקה באוויר ופרחים סביב סביב. 

באווירת חג זו יצאתי ללוות טיול בגן של טום "יציאת מיצרים".

טום החליט שהמעיל של תחפושת הג'דיי מתאים, האמת צודק!
צולם ע"י שרון קליגמן

צולם ע"י שרון קליגמן

טיול חמוד קצר מבית הספר הניסויי עד לחורשת הירח. 

הצוות אירגן את הטיול בליווי טקסטים מההגדה בצורה חמודה שבעצם כללה את העיקר ובקצרה.

חצינו את ים סוף למעשה חצינו נחל קטנטן מלאכותי שהוקם ע"י עיריית ירושלים בגן העצמאות (לפעמים העירייה עושה דברים מועילים), המשכנו עד לסלע אותו משה הכה ויצאו מים, הגננת שפכה בקבוק מים כשהיא מסתתרת מאחורי הסלע, המשכנו לתאטרון ירושלים לקבל את המן (הגננות זרקו סוכריות טופי לעבר הילדים כשהן מסתתרות מאחורי פסל וקינחנו בחטיפים בחורשת הירח. 

אז למה לספר את הסיפור הזה? טוב חשבתי לעצמי שגם את סדר הפסח הארוך, אותו חוויתי בצורות שונות לאורך השנים והגעתי למסקנה שזו דרך הרבה יותר נחמדה!

מעבר לכך שזה היה כמעט חמוד ומאורגן לרמה כזו שיכולה להפעיל ילדים בימי הולדת ולא ימי הולדת של מתנפחים, שערות סבתא ומכונות של נקניקיות... 

double knitting tips

בימים האחרונים החלטתי לסרוג בסריגה כפולה, טכניקה בה אפשר להשיג בעצם סריג שעשוי שתי שכבות שנראות זהה משני הצדדים double knitting. 

העיקרון דיי פשוט ויש המון אתרים וסרטי יו-טיוב שמסבירים איך לעשות את זה. 

אבל למען הזכרון, שלי בעיקר, אני רוצה להעלות כמה נקודות שכדי לזכור בקשר לטכניקה הזו. 

• להתחלה החלתתי פשוט להעלות עניים בצבע אחד ואז רק בשורה השניה לצרף את הצבע הנוסף. אבל בפעם הבאה אני מניחה שאני אעשה invisible cast on 
• עדיף לסרוג את העין (שמאל וימין) מהחלק האחורי (back side loop) כי העניים יוצאות יותר "מסודרות" אבל זה עניין של העדפה אבל אני מניחה שזה תלוי באיזה צמר סורגים בדיוק 
• צריך לשים לב שחוטי הצמר לא יתלפפו אחד בשני כי אז למרות שהליפוף אמור להיות בין שני הצדדים של הסריג בכל זאת רואים את הליפוף! 

אז החלטתי שוב לפרום ולהתחיל מחדש...

סריגה כפולה double knitting 

 הצמר הלבן מציץ  the white yarn popping out through the             black

in the last few days i have been playing around with double knitting. this is not as hard as i thought once you get into it, but i have realized somethings that i thought to mention. 

• this time i have decided to just cast on a super stretchy cast on and to add the second color only on the second row, but next time i may do an invisible cast on 
• i think that knitting and purling into the back loops produce a better looking fabric, but i guess it depends on the yarn and personal preference. i just found it neater. 
• it is important to be careful and not to knit or purl when the yarns are tangled, even though in some cases i managed that it will be hidden between the tow layers, but in some cases the tangle just pop out. 

so after trying it for i have decided to rip and try it again....

New things come around

התקופה האחרונה לא היתה קלה לאף אחד בעיקר מבחינה כלכלית. לצערי, העניין גם לא פסח עלינו ובחודשים האחרונים ראינו שיש צורך להפשיל שרוולים קצת יותר.
אז נכון, אני תמיד יכולה לחזור להיות אחות, כי זה באמת המקצוע שלי (ויש הרבה שיעשו חחחחח אבל כשעבדתי כאחות הייתי דיי טובה בזה) אבל השעות קשות, העבודה לא פשוטה והסיבה העיקרית שיצאתי מעבודת הסיעוד היתה שהמחיר שהמשפחה שילמה היה כבד. נכון, בימים שבהם עבדתי לילות הייתי בבית בשעות שבהם מיה היתה ערה אבל אני לא הייתי כל כך ערה.... ולא להיות שישי או שבת בבית עם המשפחה זה דבר לא פשוט ונוסיף לזה את הלילות בהם לא הייתי עם יונתן, האמת קצת מבאס.
אז אני נותנת לעצמי שנה או אולי קצת יותר כדי לנסות ולהרוויח ממה שאני עוד טובה בו. אז במה אני עוד טובה? סריגה תפירה וכל ה״בתיה עוזיאל סטייל״. אני לא יודעת אם מזה אני יכולה לחיות טוב, סביר להניח שלא, אבל כתוספת קטנה לכלכלת הבית, אולי זה כן.
הדבר לא פשוט כי אני צריכה להחליט מה להכין ואיפה למכור. באופן טבעי כמעט, בזכות החנות שלנו, החלטתי שלהתחיל להכין דברים לצלמים יהיה לא רע. אז תפרתי כמה כיסויים לרצועות סטנדרטיות של מצלמות DSLR שמגיעות עם המצלמה, הכנתי גם כמה רצועות יד למצלמות קטנות שעשויות ממיתרים. אבל שום דבר עוד לא נמכר...

אז זהו, זה השלב בו אני מנסה.

purim 2013

 חג פורים מתחיל אצלי יחסית מוקדם. 
המחשבה עם הילדים למה השנה מתחפשים לוקחת את רוב הזמן עד לשלב ההכנה עצמה של התחפושות. 
השנה מיה החליטה להיות דמות מסרט של ימזאקי ארייטי (arrietty)
וטום אחרי שינויים רבים הגיע להחלטה להיות אובי ואן קנובי  

 

כל תחפושת כללה מספר שלבי הכנה אבל בסה"כ זה יצא לא רע...

Knit knit knit

Suddenly all babies are coming popping around us, tow of our employers had a new baby.

And for this occasion I have decided to give them a knitted hat, one for each.

I an knitting for some time now and I like to challenge my self in new things every time, and a hat is a grate way to learn new stitch every time, because it small and fast.

I have seen for quite some time the brioche knitting, and I have decided that this is my opportunity to learn this stitch.

I looked around for a cute hat that is knitted top down for a hat that is free but I didn't find one that is one color brioche knit.

But I did find a pattern that is from the bottom up in half brioche stitch, so I have decided to try this for one hat and then try to do the other the second hat the other way around in my own pattern...

The pattern I have found threw raverly is http://www.ravelry.com/patterns/library/brioche-baby-hat

Any way I did do some changes and finished it with 6 stitch I-cord and tide it up with a simple knot at the top, the pattern was really simple to go threw and it was quick and fun.

This is a link for this project on raverly http://ravel.me/maho/bbh

Have to say I have used for the first time the snap shot app that my baby had put for me and I love it!!!

For the second hat I have done it in my own pattern and it turn out really grate, I hope to write the pattern and share it but I still need to write it so....

מאוהב

הייתי עדה לשיחה שהתפתחה בין טום למיה. השיחה היתה על מי אוהב את מי וכו׳ משעשע משהו, בגיל הזה...
בשלב מסוים מיה שאלה מה ההבדל בין אוהב למאוהב, עוד לפני שהספקתי לומר משהו טום ענה לשאלתה כך: אוהב זה כמו אבא ואמא (רגיל כזה) ומאוהב זה כשיש לך לבבות בעניים. ההסבר הזה סיפק את מיה למרות שאני תהיתי לרגע מה זה אומר ׳רגיל כזה׳ אבל החלתתי לשמור את השאלה למועד אחר.
עברו מספר ימים וטום בא הביתה ולחש לי בארוחת הצהריים שאחת הבנות בכיתה יפה לו בעניים. מה? שאלתי והתשובה היתה: ׳כן, אמא היא יפה לי בעניים כזה לבבות?!׳
אז כנראה ככה זה ....