היום הראשון של השיפוץ התחיל טוב. יונתן ואני ידענו שהולך להיות יום קשה. קמנו מוקדם, אירגנו את הילדים אני לקחתי את הילדים לגן ולבית הספר ויונתן נשאר לקבל את השיפוצניק ובניו.
הגעתי הביתה בריצה להחליף את יונתן כדי שיגיע לחנות אחרי שיונתן חווה חווית בוקר בה הוא היה צריך מהר להוציא את הרכב מהחניה כדי שהשיפוצניק יוכל להכנס אם הרכב שלו, למרות שביקשתי בבוקר משלמה (השומר) שיתן לרכב להכנס וכמובן שאמר שהוא יכניס אותו.
השיפוץ החל מיד אחרי שהגעתי בשבירת כל קירות הגבס, מצחיק שמצד אחד קצת כאב לי לראות את קירות הגבס יורדים, כי למרות הכל השקענו בהם כל כך הרבה אבל מצד שני זה היה נחמד לראות שסוף סוף התחלנו בשיפוץ שייחלנו לו כל כך הרבה זמן.
אאורי שובר את הקיר גבס בין הפינת אוכל לחדר של טום. מאי 2010.
אחרי שבירת קירות הגבס עברנו לשבירת הקירות הנותרים מהבלוקים. במהלך שבירת הקירות קפצה אבן קטנה מהקיר החיצוני ונחתה על שמשת רכב חונה למטה ונפצה אותה. מזל שלא נפגע מישהו!!! הדבר הזה כמובן וכצפוי עורר הרבה רוח וצילצולים ובעיקר בגלל כוכבה חכם (שחוכמה זה ממש לא הצד החזק שלה) ובן זוגה שגם הבוס שלה נתן רוזנר (איש נאלח מכעיל וכל התיאורים המגעילים שניתן לתאר) הם אלה שהרכב שלהם נפגע. האישה טיפשה ופרחה בצורה מזעזעת הגיעה עם נתן (בלעע) והם התחילו להתלהם ולאיים על זה שנשברה לה השמשה. מיד ירד הקבלן לבדוק וסגר איתם שהוא ישלם על הנזק. לשמחתי מצב כזה הוא לא תחת האחריות שלי, גם לפי מה שהתייעצתי עם עו"ד שלי, יאיר גרייבסקי, שתחף אני אסביר למה התייעצתי איתו בכלל אם אני לא אמורה להיות מעורבת. אז ככה באיזשהו שלב ירדתי למטה והשלושה היו למטה והחל ויכוח אדיר שאני אתן להם את צ'ק על סכום של 2645 ש"ח לפני שהם הולכים למוסך ושאח"כ אני אסתדר עם הקבלן, כל זה היה מעורב עם איום שלהם שהם מתקשרים להזמין משטרה וכו'. אמרתי שאבדוק ושלא אני ולא הקבלן מתכחשים לנזק ונדאג לשלמו במלואו. אבל כמובן שזה לא הרגיע אותם ובסופו של דבר הוזמנה ניידת משטרה, וזו הסיבה להתייעצות עם העו"ד, שאגב אמר לא לתת צ'ק אלא רק לאחר שאקבל קבלה מסודרת על התיקון של שמשת הרכב.
כשהמשטרה הגיעה ירדתי למטה והשוטר פנה אלי בנימה מאיימת מה (רק להצגה של שוטר טוב ושוטר רע) ב"היי בואי בבקשה ותביאי לי תעודה מזהה", נתתי לו את הת"ז שלי ונירשמו פרטיי. בדיוק אז יונתן הגיע וקרא לשוטר בשמו, איציק, ונתן לו כבדרך אגב טפיחה על השכם, נו מה איזה יופי יונתן מכיר את השוטר!!!
מי היה מאמין הכל עבר, אני מניחה שנרשמה קריאה ויונתן אומר שלא נרשמה עלי תלונה, ואני חשבתי לרגע שיעצרו אותי ואני אגיע בניידת למגרש הרוסים. אבל לא, נו טוב בהזדמנות אחרת, אני מניחה...
בתוך כל זה עוד הישאם הקבלן הספיק להתקע במעלית במשך חצי שעה, מסכן אני מניחה שלמאורעות כאלה הוא לא ציפה כשהו קם בבוקר. אבל בתוך כל הבלאגן ילדיו של הישאם, אאורי ומוחמד שברו ניפצו ואספו את כל הקירות לשקים.
מוחמד מתחיל לשבור את קירות הבטון. מאי 2010
הישאם ואאורי נחים נרגע בין
שברי הבלוקים שעל הרצפה. מאי 2010
שברי הבלוקים שעל הרצפה. מאי 2010
לאחר שנגמר היום ואכן בסופו של דבר סוכם שכוכבה שלא כל כך חכמה תכניס לנו את הקבלה על התשלום ואני ארשום צ'ק על הסכום שאותו אני אקזז מהתשלום לקבלן.
יונתן הגיע ביום הראשון לבית ברבע לשלוש כדי שאני אוציא א הילדים ואלך עם מיה לפגישת "הורה מורה תלמיד" (אסיפת הורים בנוסח הביה"ס הניסויי). אספתי את טום, כי היה איחור בזמנים של הפגישות וניכנסנו לשמוע רק טובות על הילדה המקסימה שלי. מיה תלמידה טובה משתתפת ועירנית רק קצת מפטפטת, שהמורה שלה רויטל אמרה שהיא שמחה לראות שהיא לא רק לומדת ושסוף סוף נפתחה הילדה לעולם. נו מה, לא מפתיעה וכיף, אני חייבת לומר לשמוע. וגם ברור לי שעם טום המצב יהיה שונה, למרות שזה רק ימים יגידו.
קפצנו הביתה לרגע ויונן כבר החל בניקיונות. ישבנו חצי שעה, נתתי עידכון מלא לאבא הגאה ואני והילדים יצאנו לחוג שחיה של מיה, שגם בה היא השתפרה פלאות. בקיצור יום מוצלח למרות הכל אבל מבולגאן מאוד ועמוס.
אז ככה, לסיכום היום הראשון:
חשבתי שהבלגאן של השיפוץ יפריע לי יותר, אבל התפלאתי שלא
חשבתי שאני אבהל יותר מאיום של המשטרה, והבנתי שלא
חשבתי שאני אהיה פקעת עצבים מכל זה אבל לא
אני מודה השיחרור סוף סוף הצלחנו להכיע ליום בו אנחנו שוברים קירות שיחרר אותי מהרבה לחצים. הידיעה שיהיה בלגאן ועמוס וקשה נתנה לי להיות מוכנה לבאות כולל הפתעות כמו ניפוץ שמשות רכב ושוטרים שרושמים את פרטיי.
אבל אני מודה הייתי שמחה אם היינו יכולים לא לגור בבית בזמן השיפוץ, זה קשה לנקות כל יום אחרי את האבק ולעשות ספונג'ה ולהחזיר לבית חזות נעימה בידיעה שהכל יחזור להיות מבורדק בעוד פחות מיממה. אבל אני מניחה שגם מכיוון ידענו שזה מה שיקרה הקל על העשייה ונתן לי לפחות את אורך הרוח. אז כנראה שזה לא כל כך נורא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה