17 במאי 2010

day 5




ביום החמישי שייפו וצבעו את הקירות. כמובן ששום דבר לא יכול ללכת בצורה חלקה והמשייפת של השיפוצניק החליטה לשבוק חיים. למען האמת, אומנם זה עיקב קצת את העבודה והקירות לא הכי ישרים בעולם, אבל הם מעולם לא היו ישרים לפני כן, אבל הדבר יצר קצת פחות אבק ואני שמחתי. 
זה מוזר אבל ביום החמישי בו היה ברור שזהו זה היום האחרון לפועלים נראה כאילו היה להם דחוק באותה מידה כמו לי לסיים, הם עבדו במרץ, שייפו צבעו ואפילו ויתרו על ארוחת הצהריים. אני מודה נכון הפיניש לא הכי הכי ומי שיחפש פגמים ימצא, אבל לי הוא מספיק ואני מרוצה. 
העבודה הסתיימה רשמית אחרי שטיפה, שהפועלים עשו (קצת עזרתי, מודה) בשעה 14:45. בדיוק אז נכנס יונתןוסגר את ענייני הכספים, אני מודה אני שונאת את זה. בסה"כ זה לא היה הכי יקר בעולם 11,500 ש"ח כולל הבלטות. וכן, העבודה נמשכה סה"כ 5 ימים ולא 3-4 כמו שהוא אמר בהתחלה, אבל מכיוון שהייתי מוכנה לאקסטרה של 10-20% למשך העבודה אז זה בסדר, למה זה ככה עם קבלנים שתמיד שצריך להוסיף 10-20% במשך הזמן והכסף גם לרוב?!

אז לסיכום השיפוץ עצמו:
1. אם הייתי יכולה בשמחה לא הייתי נשארת בבית במהלך השיפוץ 
2. ביחס לזה שנשארנו בבית והיה שיפוץ אומנם קטן אבל בכל זאת הורדו קירות, זה היה בסדר
3. יותר משבוע לשיפוץ כשגרים בבית זה מוגזם, כבר ביום האחרון לשיפוץ עלינו כולנו על 
   העצבים האחד של השני. הילדים נחנקו מלהיות ביחד ללא מרחב לשחק וגם לנו שינה בסלון 
   ועבודות ניקיון יומיומיות כדי להחזיר כל יום את הבית למצב בו אפשר להיות לא היה 
   קל. 
4. חייבת לציין שהפועלים היו נהדרים סה"כ ודיי התחשבו בזה שאנחנו גרים בבית במהלך 
   השיפוץ. עשו עבודה נקיה עם כמה שפחות בלגאן וגם השגיחו לאסוף את כלי העבודה לפינה 
   ככה שלסכן כמה שפחות את הילדים כשהם חוזרים הביתה. 
5. יצא לנו סלון גדול שמחובר לפינת האוכל ובסה"כ לדעתי הרבה יותר נעים בבית 
6. הצלחנו לנהל בית תוך כדי שיפוף ואפילו קנינו ארוחות בחוץ רק פעמיים או שלוש, לא 
   נורא. 

בסוף היום לקחו את הדלת השבורה של המרפסת של החדר החדש של מיה כדי לתת לה דלת קצת יותר בטוחה, אחרי השטויות שעשיתי כדי לשבור אותה לפני קרוב לעשור. את הדלת שברתיכשהיה לי קר והתנור ספירלה היה מלא אבק שרציתי שישרף מחוץ לבית, אז הדלקתי אותו במרפסת עם הפנים לדלת זכוכית כדי שאני לא אשכח אותו. רק ששכחתי שזה יכול לשבור את הזכוכית הכפולה של הדלת...טיפשה שכמותי!

עכשיו באמת מתחילה העבודה הקשה של סידור וניקיון של הבית, אבל אני חייבת לומר שכולי התרגשות. אומנם השיפוץ היה קטן יחסית ויש עוד באמת המון דברים לסדר בבית כמו את האמבטיה והמטבח ועוד ועוד, אבל יש לי תחושה סוף סוף של בית, של דף נקי, של יהיה בסדר (כמו שיונתן נוהג לומר). משום מה התחושה של העייפות המייגעת שהיתה לי לפני השיפוץ התחלפה בעייפות אחרת, נעימה יותר, כזו שאני יודעת שתחלוף אם אני רגע אנוח כדי למלא מצברים למרות כל העבודה שיש להמשיך לעשות בבית מעכשיו. התגעגתי לתחושה הזו, ואני שמחה שהיא הגיעה.

תגובה 1:

Tess Scheflan אמר/ה...

מפה זה נשמע כמו חוויה סבירה. אבל לא משהו שהייתי מוכנה לעבור בעצמי... בכל מקרה מזל טוב על סיום השיפוץ :)