היום השני של השיפוצים היה רגוע קצת יותר, לא נופצו חלונות ולא היו שכנים כועסים, אבל היו התרחשויות אחרות. ביום הזה נשברו קצוות הקירות שנישארו תוך זהירות משנה בקטע ממנו קפצה האבן יום קודם לכן שגרמה לנזק, סוטטו קירות לנקודות החשמל שהוזזו בגלל השבירות, נעשו כל חיבורי החשמל, והתחילו בתיקוני הקירות בטיט.
מוחמד מסטט את הקיר לחשמל. מאי 2010
משום מה במהלך כל ההתעסקות עם החשמל הייתי מתוחה, למרות שאני מאוד מרוצה עד כה בעבודה שהשלושה עושים הם עובדים כמו ערבים, ועיגולי פינות זה משהו שכנראה מובנה אצלם. אז כמובן שגם פה הייתה תקרית קטנה, והפעם באשמתי, וכשהורדנו את החשמל הרארנו תמיד את המטבח, ופעם אחת אני זו שהורידה את החשמל רק שאת זה שבאמת היה צריך להוריד לא הורדתי, אאורי חטף זרם כואב, למזלי (שוב) ללא פגיעות בגוף או בנפש (כמו שאומרים), אבל אני חייבת לומר שהחסרתי פעימה מליבי, אני מניחה שגם הוא. אבל הישאם, האבא, שתיקן את הקיר בצד השני יצא בריצה ראה שהכל בסדר ופשוט כמעט השתין מרוב צחוק. מזל שזה נגמר ככה במיוחד בגלל שהישאם עובד ללא ביטוח, מה שאני מודה היה שטות שלא ביררנו קודם לכן כי עכשיו מעבר להכל אני רק דואגת שכולם יצאו מפה עם 10 אצבעות בידיים וברגליים חיים ונושמים.
אאורי על הסולם מחבר את קופסאת החשמל מבעד
ללכלוכי האבק על העדשה. מאי 2010
אגב עבודות חשמל רק טיפ קטן לזכור, לצלם את מיקום החשמל החדש כדי שתהיה מפת חשמל מעודכנת, ככה זוכרים איפה צינורות החשמל עוברים אם רוצים לקדוח אח"כ.
צינור חשמל בקורה העליונה בצד של הסלון. מאי 2010
כמובן שסיפורי הנזקים לא נגמרו לגמרי וכוכבה הביאה קבלה על סך 2199 ש"ח וציינה שהיא קבלה הנחה במוסך (להזכיר שהיא דרשה יום לפני כן 2645 ש"ח) רשמתי צ'ק וחשבתי שזה נגמר.
במהלך היום השני הרגשתי צביטה קטנה בלב כשאאורי הוריד את המשקוף שיונתן בנה במהלך הקיץ לדלת של חדר השינה שלנו. את המשקוף יונתן בנה עם כל כך הרבה מחשבה ותושיה תוך הדבקה של חתיכות גבס ועץ עם סיליקון ועוד ובנה משקוך עם מגרעת לדלת שהוא מיחז מדלתות הסלון הישנות שהיו להורים. שגם את הדלת הוא צבע והדביק עליה הדפס וישן אותה עם לקה מצהיבה, הדפס במבוק מדהים. אאורי ניסה להוריד את אותו משקוף עם פטיש אבל מכיוון שהוא התאמץ נור הוא לבסוף החליט לפרק אותו עם הקונגו. מצד אחד הייתה לי צביטה בלב ומצד שני חצי חיוך עלה על שפתיי שכנראה שדברים שנבנים באמת באהבה קשה לפרק.
אאורי עם הקונגו מפרק את המשקוף שיונתן בנה. מאי 2010
הילדים הגיעו בדיוק אחרי שהישאם וילדיו סיימו והיו מוכנים ללכת. וכל שקי הפסולת היו מוכנים והבית עבר ניקוי ראשוני. פה אני חייבת לציין את הפועלים שלנו שעושים מאמץ כביר שבסוף יום להשאיר כמה שפחות בלאגן, ומנקים ומסדרים לאורך כל העבודה כדי שיתפזר כמה שפחוט לכלוך בבית. וואו, לזה אני מודה לא ציפיתי.
שקי זבל מוכנים להורדה. מאי 2010
ההתרגשות של הילדיםכמו ביום הראשון היתה רבה, רק שהפעם לא היה חוג ללכת אליו והם היו בבית. ניקינו ביחד, טום יותר לכלך אבל הכוונה היא זו שנחשבת בגיל הזה ומיה היתה עסוקה בלהבין מה נעשה בבית ומה השתנה, היא קראה לזה "חקירה". מיה בקשה זכוכית מגדלת אבל כשכל הדברים של טום ארוזים הסברנו שקשה לנו למצוא אחת, אז היא חקרה בלי זכוכית מגדלת, אבל אולי להבה בשיפוץ הבא אם יהיה אני אדאג לזכוכית מגדלת. טום היה גם מרוצה מהבורות חסרי הבלטות שנוצרו משבירת הקירות שהיו לרגע ארגז חול בתוך הבית. אחרי שהסברנו שזה לא ארגז חול מיה מצאה בקשהמראה לצייר את עצמה, תוך שניה יונתן אירגן לה אחת. יונתן הדביק טפט מראה על חתיכת מדף מיותר והנה לכם מראה. כמובן שטום הצטרף לפעילות בשמחה. אומנם היא לא הצליחה לצייר את עצמה אבל היא סתם ציירה חייזר.
הילדים מציירים בצבעי פרמננט על ה"מראה"
בין שני "ארגזי החול" החדשים. מאי 2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה